גזר דין בתיק ת"פ 177-09

            כתב האישום

1.         הנאשם הורשע, לאחר הודאתו, בכתב אישום מתוקן (מיום 8.2.11), אשר בו 13 אישומים שונים שעניינם מכירה, קנייה וקבלה של כלי רכב גנובים וכן זיוף רישיונות של כלי רכב וזיוף תעודת זהות של אנשים שונים והכל במטרה לסחור בכלי רכב גנובים.

2.         כעולה מהמבוא לכתב האישום המתוקן, הנאשם בצוותא עם ג'בר סלאח (להלן: " ג'בר") וחוסאם מוראד (להלן: " חוסאם") היו חברים בכנופיה שעסקה בזיוף ומכירת כלי רכב גנובים ומשוכפלים.

            עוד עוולה הכנופיה כולה, בכך ששיעבדה רכבים מסוימים שזהותם כאמור שוכפלה, לבנקים שונים, קיבלה הלוואות כנגד השעבוד, ואת כספי ההלוואה חילקו ביניהם, השותפים, בדרך כזו או אחרת.

            כך לדוגמא על פי עובדות האישום הראשון, קיבל הנאשם סך של 115,000 ש"ח מתוך כספי ההלוואה, בסך של 200,000 ש"ח.

            עוד עולה מהמבוא לכתב האישום, כי הנאשם והאחרים ביצעו את הזיוף והסחר, על ידי כך שנתנו זהות חדשה לרכבים שגנבו, כך שלרכבים הגנובים יוחסה זהות של רכבים אחרים, אשר בעליהם כלל לא ידעו, שזהות הרכב שלהם, יוחסה מעתה לרכב גנוב אחר, ובכך "הוכשר" הרכב הגנוב וניתן היה למכור אותו, או לשעבד אותו שכן זה האחרון, עקב שינוי זהותו והתאמתו לרכב ה"כשר", שוב לא נחשב כרכב גנוב ומסמכי הבעלות המזויפים של הרכבים הכשרים הוצמדו אליו.

3.         הנאשם הורשע אפוא, בעבירות של זיוף בכוונה לקבל דבר בנסיבות מחמירות - עבירה לפי סעיף 418 בצירוף סעיף 29 לחוק העונשין, התשל"ז - 1977, שימוש במסמך מזויף - עבירה לפי סעיף 420 בצירוף סעיף 29 לחוק העונשין, גניבה או זיוף של מסמך - עבירה לפי סעיף 314ח(1) בצירוף סעיף 29 לחוק העונשין וקבלה דבר במרמה בנסיבות מחמירות - עבירה לפי סעיף 415 בצירוף סעיף 29 לחוק העונשין, מסחר ברכב גנוב - עבירה לפי סעיף 413 י"א בצירוף סעיף 29 לחוק העונשין, שינוי זהות של רכב או חלק של רכב - עבירה לפי סעיף 413 ט' לחוק העונשין.

4.         עוד הורשע הנאשם, כך באישום 22, בעבירה של הפרת הוראה חוקית, מספר רב של פעמים - עבירה לפי סעיף 287 לחוק העונשין.

            העובדות נשוא אישום זה, הינן בכך שעת בה היה הנאשם בתנאי שחרור של "מעצר בית מלא" בגין עבירות נשוא תיק פלילי קודם, היפר הנאשם את תנאי השחרור, בכך שהשתמש בטלפון נייד, בין השאר, לצורך ביצוע העבירות נשוא תיק זה.

5.         בטרם אעבור לסקירת טיעוני הצדדים, אבקש להביא את השתלשלות האירועים החשובה לצורך המשך הדיון, אשר קדמה להודייתו הסופית של הנאשם וכדלהלן.

            האירועים שעד להודיית הנאשם

6.         תחילה הוגש כנגד הנאשם כתב אישום ובו 25 סעיפי אישום שונים. ביום 26.10.09 קויימה בתיק ישיבת הקראה ראשונה, אשר בה ביקשו סנגוריו דאז של הנאשם, דחייה לצורך בחינה ועיון בחומר הראיות.

            כתב האישום תוקן וצורפה רשימת עדים נוספים, עד שסופו של יום, ולאחר כל הדחיות נתקיימו ישיבות הוכחות, בתאריכים 25.10.10 ו- 11.3.10, בהן נשמעו 7 עדים והוגשו, מאות רבות של מסמכים שייתרו העדתם של עדים רבים נוספים (כ - 24 במספר).

            אחר הדברים האלה, ביקש ב"כ השני (!) של הנאשם להשתחרר מייצוג, עקב חילוקי דעות בינו לבין הנאשם. עקב העובדה שנקבעו בתיק זה, עוד שתי ישיבות של הוכחות, למועד קרוב שלאחר בקשת השחרור, דחיתי את הבקשה, שכן קבלתה, היה גורם בהכרח, לביטולן של שתי ישיבות אלו.

            עם זאת, ומאחר שאותה עת, הביע הנאשם רצונו להיות מיוצג על ידי הסנגוריה הציבורית, קבעתי כי היה והסנגוריה הציבורית תיטול על עצמה את ייצוגו של הנאשם, ותופיע לדיונים שנקבעו, אתיר לעורך דינו דאז (עו"ד אבי אמר) של הנאשם להשתחרר מייצוגו.

            לשם בחינת הדברים הנ"ל, קבעתי ישיבת תזכורת ליום 6.4.10.

            במועד זה התייצבו הצדדים וכן עו"ד מטעם הסנגוריה הציבורית אשר הודיע, כי הנאשם לא מעוניין בייצוגו על ידי הסנגוריה הציבורית.

            הנאשם מצדו הודיע, כי שכר שירותיו של עורך דין אחר, השלישי במספר, עו"ד יוסף עאמר, אשר הביע הסכמתו להתייצב למועדי ההוכחות שנקבעו.

            מנגד, הודיע ב"כ המדינה, כי עו"ד עאמר, הודיעו, שלא יוכל להתייצב לישיבת ההוכחות שנקבעה (13.4.10). משכך, אפוא לא התרתי לעו"ד אבי אמר, להשתחרר מייצוגו של הנאשם וקבעתי מועדים נוספים לישיבות הוכחות.